רומיאו ויוליה - מבנה כללי ותווים

 

צ'יקובסקי פיטר איליץ' (1840-1893) כתב את האוברטורה "רומיאו ויוליה" בסתיו 1869.

היצירה פורסמה לראשונה בשנת 1871 . 10 שנים מאוחר יותר, שכתב צ'יקובסקי את היצירה ופרסם אותה שוב. הגרסה של 1881 היא המוכרת והכי מבוצעת  היום. היצירה כתובה כפתיחה (אוברטורה) עצמאית - ז"א שאין אחריה בלט או אופרה והיא יצירה העומדת בפני עצמה. צ'יקובסקי גם הוסיף את המילה "פנטזיה" לכותרת. למרות כל הבריחות מצורה מוסיקלית ברורה המתבקשות מכותרת שכזו, נראה כי צ'יקובסקי נשאר שבוי במבנה הפורמלי של

"צורת הסונטה הקלאסית"   המוכרת  והידועה.

                                                   לתווי היצירה לחץ כאן

 

 

ניתוח כללי - לא במקום מה שננתח בכתה!!!

צ'יקובסקי בנה יצירה תכניתית  ("תכניתית"=שיש בה תוכן חוץ מוסיקלי), העוקבת באופן חלקי אחר התפתחות העלילה במחזהו המקורי של שקספיר.

הנושאים הראשים מיצגים את המלחמה מחד ואת האהבה מנגד.

ה"תצוגה"

נושא פותח ליצירה הוא נושא "הכנסיה" בו ניתן לשמוע כוראל כנסייתי רוסי בפה דיאז מינור - בכלי העץ.

הנושא נראה בתיבות הפתיחה ליצירה 1-10 (ראה תווי היצירה)

 

נושא ראשי המוצג מאוחר יותר הוא נושא המתאר את "המלחמה"  בסי מינור - החל מתיבה 111  - עמוד 10 בתווים.

נושא שני המציג את רעיון המתאר "אהבה" מוצג  בסולם לה במול מאג'ור - החל מתיבה 183 - עמוד 25 בתווים.

בין הנושאים ישנם מעברים וגשרים יוצרי מתח.

חטיבת ה"פיתוח" מתרחשת בין התיבות 272-351

חטיבת ה"רפריזה" מתרחשת בין התיבות 352-483 ומסתיימת ב"קודה" 484-521.

 

התזמורת הסימפונית כוללת: חליל פיקולו, 2 חלילים, 2 אבובים, 2 קלרינטים בלה, קרן אנגלית, 4 קרנות יער, 2 חצוצרות במי, טרומבון וטרומבון בס, טובה, טימפאני, מצילות, תוף בס, נבל, כינור 1,2, ויולה, צ'לו  וקונטרבס.